עיצוב שיחים ועצים – כיצד לגזום נכון?

מטרת הגיזום:

1. לסייע לעץ לבניית שלד חזק שמורכב מגזע ראשי וזרועות צדדיות שיוכל לעמוד לאורך זמן בפני רוחות ושברים.

2. גיזום בשלב צעיר חוסך מאיתנו גיזום מאוחר של ענפים גדולים וחשש ליצירת פצעי גיזום שמקצרים את חיי העץ.

3. טיפוח העץ על גזע גבוה מונע הסתרת הנוף ומאפשר שימוש במרחב שמתחתיו.

כללים לעיצוב עצים צעירים:

1. מקובל לעצב את העץ כך שיהיה בעל גזע מרכזי ושלושה עד חמישה ענפי שלד.

2. הזרועות הצדדיות יפנו עד כמה שניתן לארבע רוחות השמים.

3. גובה הזרוע הראשונה יהיה לפחות 2-2.5 מ’ מעל פני הקרקע על מנת לאפשר פעילות בסביבת העץ.

4. המרחק המינימלי בין הזרועות יהיה בין 80-160 ס"מ בהתאם לסוג העץ ולזמינות הזרועות.

צורת הגיזום:

 את צורת הגיזום מתאימים לאופי העץ.

 גיזום עצים בעלי קצב צימוח חלש (שלטון קודקודי נחלש עם הזמן) – עצים אלו מאופיינים ע"י פריצת ענפים לצדדים אשר מתחרים בענף המרכזי ויוצרים צורות נוף לא רצויות.

העצים השייכים לקבוצה זאת: צאלון, זית, כליל החורש, אלון ועוד).

הגיזום המתאים לקבוצה זו הוא כדלקמן: לאחר שבוחרים את הענף שיהווה את הזרוע הראשונה גוזמים את הענפים שמתחתיו. ניתן להשאיר ענפים אלו באופן זמני- על מנת שיתרמו לפוטוסינתזה אך יש להסירם בהגיעם לחצי מעובי הגזע. לאחר מכן בוחרים ענף שיהווה את הזרוע השניה ואת הענפים הצדדים בין שתי הזרועות נדכא מחדש ע"י גיזום שליש מאורכם וכך נמשיך עד הזרוע החמישית.

נשים לב שהזרועות הראשיות ימוקמו בצורה סימטרית מסביב לגזע ונשאיר רק את ענפי הזרוע שבחרנו לשאת את שלד העץ.

גיזום עצים בעלי קצב צימוח חזק (שלטון קודקודי חזק)-

 בעצים אלה הגזע המוביל צומח לגובה רב כשוט, ללא כל הסתעפות צדדית. בכדי לקבל הסתעפות יש צורך לקטום את הענף המוביל מעל המקום בו נבקש לקבל ענף צדדי. מהפריצות שיצמחו בוחרים ענף צדדי וענף מוביל חדש.

לקבוצה זו שייכים העצים הבאים: סיגלון, מכנף נאה, אלביציה צהובה, פלטופורום ועוד.

עצים דוריים שאינם נגזמים או נגזמים מעט:

 עצים בעלי בקרה אמירית טובה, שבאמצעות המנגנון הגנטי שולט הענף המרכזי על הענפים הצדדיים ואינו מאפשר להם להתחרות בענף המוביל המרכזי. העצים הללו בעלי צורה אופיינית פירמידלית (צריפי) כמו מיני ברוש, ארז, אראוקריה, דולב, צפצפות. עצים אלו אין צורך לגזום לצורך עיצובם אלא במקום בו נדרשת הרמת הנוף כמו בדשא ומגרשי משחקים.

עיצוב עצים שלא בוצע בהם גיזום בשלבי גידול ראשוני:

במקרים רבים הצורך בגיזום עץ מבוגר נובע מאי גיזום ועיצוב בשנותיו הראשונות. גיזום עצים בוגרים ייעשה באופן מתון, בכדי לא לגזום בו זמנית מס’ ענפים גדולים.

בעיות הנובעות מאי טיפול גיזום בשלבים הראשונים של התפתחות העץ הם למשל: הסתעפות נמוכה המגבילה את הפעילות באזור העץ, מרחק קצר בין הזרועות המפריע להתפתחותן התקינה ומגדיל סיכון לשבר, וכן פריצה של מס’ ענפים מאותה נקודה בגזע.

דילול פנים העץ:

עם התבגרות עצים רבים הופך חלקה הפנימי של צמרת העץ להיות צפוף. הדבר מביא להחשכה מתחת לעץ ומגביל את יכולתינו לגדל צמחים מתחתיו והופך את המקום לבלתי נעים.

מקרים אלה ניתן לפתור ע"י דילול פנים העץ בכדי לאפשר מעבר של אור ואויר. ע"י פתיחת “חלונות” למעברהרוח, פעולת הדילול וחילון נעשית במשולב. כך שלאחר הגיזום האזור מתחת לעץ יקבל יותר אור.

פעולת הגיזום נעשית מהקל אל הכבד. ראשית נדלל ענפים שעוביים דק ובינוני ורק אם ניווכח לדעת כי הגיזום אינו מחדיר מספיק אור ניגש לדילול ענפים עבים יותר.

תמיכת עצים:

לתמיכת העץ יש חשיבות רבה בעיצובו. בעיקר בעצים מהירי גדילה אשר נוטים להתכופף בהשפעת הרוחות. את התמיכה ממקמים בצד הנגדי לכיוון ההתכופפות – בנקודה שהעץ מתחיל להתכופף במרחק 20-40 ס"מ הגזע.

מומלץ להכניס את התמיכה בזוית נגדית קטנה ולקשור את העץ לתמיכהבקשר 8, ולהכניס רפידה (רצועת אבוב גומי, צינור פלסטיק) למניעת פציעת הגזע.

נ.ב.- מומלץ להשתמש במשחת גיזום לאחר הגיזום למניעת חדירת פטריות שגורמות לריקבון. במידה והפצע יבש או נגוע בריקבון יש לנקות את המקום עד לשכבה הבריאה ורק לאחר מכן למרוח את המשחה על הפצע. אין למרוח בימים גשומים או סמוך לגשם.

אל תשכחו להרכיב משקפי מגן ולחבוש כפפות טרם יציאה לעבודות הגיזום.
ופנו את הגזם לנק’ האיסוף המוגדרות.