דישון והזנת הצמח

דף הבית
מידע נוסף
מאמרים
דשן
דישון והזנת הצמח

הזנת הצמח

יסודות הזנה (nutrients) הם מינרלים אנאורגניים הנקלטים עם המים באמצעות השורשים ומועברים בצינורות ההובלה שבצמח לכל חלקי הצמח.

חומרי הזנה:

מאקרו אלמנטים – (פחמן, חמצן, מימן, חנקן, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, גופרית)
מיקרו אלמנטים (כלור, ברזל, מנגן, בור, אבץ נחושת מוליבידן)

מה צורך הצמח, מה מזין את הצמח?

הרכב המינרלים המצויים בצמח מצוי גם בקרקעות ובתמיסת ההשקיה, אולם הכמות היחסית של היסודות משתנה בין הצמח מצע הגידול ונוזלי הדישון.

לצמח יש מנגנון פנימי המווסת ומתאים את היחס הכמותי של יסודות ההזנה בגוף הצמח לפי הדרוש לו.

מה מזין את הצמח?

החומרים האורגנים בצמחים הם: הפחמימות, השומנים והחלבונים.

החומרים המרכיבים את הצמח מתקיימים על ידי מים, דו תחמוצת הפחמן ומינרלים.

הצמח מקבל וניזון במינרלים באמצעות קליטת השורשים ולעיתים גם העלווה.

מה בונים המינרלים בצמח?

יצירת החלבון על ידי חנקן (N) וגופרית (S) יצירת דנ"א, החומר התורשתי – על ידי זרחן ׁׁ(Pׂ) הכלורופיל – על ידי מגנזיום (MG)

מבנה התא – על ידי סידן (CA)

פעילות מאוזנת של התאים – על ידי אשלגן (K)

חסך במינרלים:

היעדר המינרלים מדרדר את הצמח – עיכוב בצמיחה, ניוון והצהבה, התייבשות וכמילת תאים. מהם הגורמים המשפיעים על קליטת יסודות מינרליים בחיי הצמח.
טמפרטורה
החומציות של הקרקע
נעילת מלחים בקרקע\מצע הגידול
התפתחות מערכת השורשים ו\או חשיפתם לאור
אווריריות הקרקע\מצע הגידול, באדמה נהוג “להפוך” ולחרוש הקרקע בין קטיף לשתילה כדי למנוע בעיה זו
חסך באור לעלי הצמח.

חוק המינימום - בהזנת הצמח – אווריריות הקרקע\מצע הגידול, באדמה נהוג “להפוך” ולחרוש הקרקע בין קטיף לשתילה כדי למנוע בעיה זו. אם כל גורמי הסביבה אופטימליים לגבי הצמח, תקבע התפתחותו ע”י הגורם שכמותו היא המעטה ביותר לצורכי הצמח. הגורם המצוי בחסר, “במיעוט” נקרא “גורם מגביל”. שינוי קטן בגורם זה משפיע הרבה!

החנקן - הוא היסוד הנחוץ לצמחים במידה הרבה ביותר. חיוני לדשן בכמויות קטנות ברציפות ולכן דישון רציף בדשן נוזלי המכיל חנקן יהווה הפתרון היעיל ביותר למניעה וטיפול ב מחסור בחנקן והעכבות הנגרמות לצמח בעקבות מחסור זה.

לעומת זאת היעדר החנקן עלול לגרום לבהרת והצהבה ועיוותים במבנה הגבעול.

זרחן - הזרחן חיוני להתפתחות הצמח עד ממדיו האופטימליים. הדישון בזרחן מחזק את התפשטות השורשים ומשפרת את חוסנו של הצמח. לעומת זאת, חסך של זרחן גורם לעיכוב קשה בהתפתחות הצמח ולהפחתה משמעותית ביבול.

אשלגן - חשיבות האשלגן באה לידי ביטוי בחיזוק מבנה הצמח, שיפור מראה ואיכות הפרי, הגנה וחיסון מפני מחלות מערכת השורשים. כמו כן, מסייע האשלגן בחלוקה ופריסה של המים ושל המלחים בתאי הצמח. הצמח ניזון באשלגן במידות גדולות ומגיע לריכוז מרבי במידה קרובה לחנקן. מחסור באשלגן עלול לגרום לכלורוזה, לפגיעה במערכת השורש ולחולשה של מבנה הגבעול וקריסתו. רצוי לפזר ולהחדיר לקרקע את האשלגן כדי להשיג ספיחה מיטבית.

השימוש המוגבר של הצמח במגנזיום, קלציום (סידן) וגופרית:

קלציום גופרית ומגנזיום הם שלושה מינראליים הדרושים לכל צמח והכרחיים לשגשוגו.

אמנם מינרלים אלו נצרכים ע"י הצמח בכמויות קטנות יותר מאשר בחנקן זרחן ואשלגן אך הם נחוצים באותה המידה!

סידן - בעל חשיבות מרבית בביצור מבנה הצמח ובחוסנו.

הסידן בינו תנאי לתהליך התחלקת התאים בשל היותו מרכיב בדופן התא ובכך הסידן מאפשר התפתחות וצמיחה מראשית חיי הצמח ולאורך כל דרכו.

קלציום - (סידן) הוא מקרו נוטריינט , הוא הכרחי לצמיחתו של כל צמח, הקלציום מהווה חלק חשוב מאוד בתהליך בנית “קירות” התאים של הצמח.

הקלציום מהווה גורם חשוב בתהליכי העברת החומרים בין תאי הצמח ( מים, מינרלים שונים, סוכרים, הורמונים ועוד…) ע"י מעורבותם של יוני הסידן בתהליכי העברת אותות המתווכים בין תנאי הסביבה לבין תגובת התאים. זה נכון גם לתנאים אביוטיים וגם להשפעות של מיקרואורגניזמים ומשמש כגורם מסייע להתפתחות שורשים בריאה.

על מנת למנוע חוסרים בקלציום מומלץ להשתמש בדשן המכיל קלציום בעיקר בזמן הפקת הפרי\פרח.

הסידן נחוץ עד לפרק הזמן בו מסיים הצמח את השלב בחייו בו הוא מפיק פרחים\פירות ניתן להוסיף תוספים עשירים ב קלציום בלבד המיועדים להוספה לקרקע (תוך כדי ערבוב החומר עם האדמה והצנעתו) לפני השתילה.

גופרית - משמשת ומסייעת לצמח (כל צמח!) בתהליכים רבים המאפשרים את גדילתו ושגשוגו.

חוסרים בגופרית גורמים לנזקים חמורים לצמח בינהם:

צמח הסובל מחוסר בגופרית לא יהיה מסוגל לקבל את מגוון המינרלים הדרושים לקיומו.

בנוסף לא יהיה מסוגל לקבל ויתקשה מאד בייצור – חלבונים וויטמינים.

צמח הסובל ממחסור בגופרית יגדל לגובה\אורך בצורה שברירית יראה סימנים רבים של עקה ומחסור (ניתן לראות ההשפעות הראשוניות בעיקר על עלים חדשים).

מגנזיום - מינרל זה הכרחי לתהליך הפוטוסינתזה וצמח הסובל ממחסור במגנזיום יתקשה ליצר\לקבל מספיק מזון בשביל לחיות!

לעיתים קרובות חוסר במגנזיום קשה לזיהוי בשלבי הצמיחה הראשונים של הצמח. כאשר ממדי הבעיה גלויים לעין אין ברוב המקרים דרך לשקם את הצמח שיקום מלא. בגידול מסחרי יהיה זול, מהיר, ויעיל יותר להחליף את הצמח הסובל ובמקומו להוסיף שתיל בריא!

כדי למנוע ולטפל במחסור במגנזיום מומלץ להשתמש בדשן המכיל את כל המרכיבים החיוניים לצמח ולא להסתפק באלו המכילים רק את חלקם.

תוספת זרחן ואשלגן בזמן הקת הפרח\פרי\ירק – זרחן ואשלגן חשובים ונחוצים בכדי להשיג: פריחה או יבול גדולים עסיסיים ריחניים במיוחד וכמובן בכמות מוגברת.
הזרחן והאשלגן חיוניים לצמח בכל שלב בדגש על שלב ההנצה, הפריחה, חניטת הפרח לפרי או ירק וכמובן גודלו, איכותו וכמותו של היבול.
הזרחן משמש כמרכיב מרכזי בהיווצרותם של ניצנים, פרחים, פירות וירקות ומזרז את תהליכי הגדילה וההבשלה, ואת טיב המוצר הצמחי. אספקת זרחן לצמח חיונית מתחילת הגידול.

תכולה נמוכה של זרחן בקרקע , במצע, ובתמיסת ההשקיה גורמת ליבול מופחת בצורה קיצונית.

אשלגן הוא אחד משלושת המינרלים הנצרכים ע"י הצמח בכמויות הגדולות ביותר.

אין תחליף לאשלגן בחיי הצמח והוא מהווה עד כ 10% מרקמות הצמח.

האשלגן מגביר את כמותו, איכותו , עמידותו של היבול ובנוסף משפר את יכולות הצמח להתמודד עם יובש, טמפרטורות קיצוניות ומחלות ומזיקים שונים.

האשלגן מייעל את תהלכי הקליטה של מינרלים שונים ע"י הצמח, מפעיל מערכות אינזמתיות רבות ומסייע בעיבודם של חלבונים, עמילנים, ויטמינים וחומרים אחרים ע"י הצמח.

חוסר באשלגן ישפיע ישירות על היבול ובריאותו הכללית של הצמח.

היכן מצויים המינרלים בטבע?

כל הצמחים ניזונים באותם המינרלים המצויים בדשנים במצבם הטבעי.

מינרלים אלו מצויים בריכוזים שונים בעומקים שונים וזמינות שונה לצמח באזורים גאוגרפים שונים.

השפעות נוספות על הימצאות המינרלים בקרקע הן:

חקלאות אגרסיבית וללא התחשבות בהתחדשות המינרלים בקרקע.

נעילת מלחים בקרקע ע"י שימוש עודף בדשנים אשר אינם משתחררים מהאדמה. גורמים שונים המשפיעים על חומציות הקרקע ועוד…

חנקן בטבע: ריכוז החנקן באטמוספירה הוא כ-78%.

למרות ריכוז החנקן הגבוה באטמוספירה, צמחים (ורוב היצורים החיים) אינם מסוגלים להתמשמש בו בצורתו זו.

בתהלכים טבעיים הכוללים התפרצויות געשיות וברקים ובאמצעות תהליכים ביולוגים המבוצאים על ידי אצות שונות ומיני חיידקים במים ובקרקע הופך חלק זעיר מהחנקן המצוי באטמוספירה לזמין לצמח מכיוון שהוא הפך לחנקה .

חנקן הוא חיוני לאורגניזמים יחד עם פחמן, מימן וחמצן משתתף בבניית מולקולות חלבון וחומרים אורגניים נוספים.

זרחן בטבע: זרחן, משאב טבע שאינו מתחדש, נוצר לפני מיליוני שנים בתנאים גיאולוגיים ייחודיים. ניתן להעריך כי עתודות הפוספט בעולם יספיקו לתקופה שנעה בין 30 ל- 300 שנה… מרבית העתודות העולמיות מצויות במדינות בלתי יציבות . בישראל מחצב זה קיים ונמצא בשימוש.

האשלגן בטבע: האשלגן הוא היסוד השביעי הכי נפוץ בעולמנו. האשלגן מהווה 2.4% מקליפת כדה"א ושכיח במשקעי מלחים. האשלגן נמצא – בים המלח, בריכוז של 1.2. האשלגן משמש לדישון הקרקע, הצמחים קולטים את האשלגן הנחוץ להם מהקרקע כך נוצר מחסור שאותו ניתן למלא באמצעות הוספת חומרי דישון המכילים אשלגן. חומרים אלה משבחים את הקרקע ומסייעים להתפתחותם של צמחים חדשים. בד"כ חומרי הדישון עשויים מאשלגן כלורי, אשלגן פחמתי, אשלגן גופרתי או אשלגן חנקתי.

אבץ בטבע: לא ניתן למצוא יסוד זה בטבע במצב חופשי, אלה תרכובת במחצב.

המחצב העיקרי של האבץ הוא תרכובת של אבץ וגופרית הנקרא “ברק האבץ”. המחצב קשור בטבע בד"כ עם מחצבי עופרת.

מחצבי האבץ העיקריים נמצאים בארה"ב ובקנדה במדינות שהרכיבו את ברה"מ, באוסטרליה ובמקסיקו.

ברזל בטבע – כ- 5% מקליפת כדה"א מכילה ברזל אשר מהווה את היסוד הרביעי הנפוץ בקליפת כדה"א.

הברזל כמתכת נמצא בטבע בכמויות קטנות, מקורן הוא במטאוריטים שהגיעו אלינו מהחלל.

ניתן למצוא ברזל במס’ עפרות מגנזיום בטבע – רוב המגנזיום בכדור הארץ נמצא במי הים, מי הים מכילים כ 0.13 אחוז מגנזיום.

מגנזיום קיים בצורתו המינרלית בהרכבים כגון – דולומייט ליים, מלח אנגלי(epsom salt), מגנזיט ועוד …

מחצבים המכילים מגנזיום מצויים בקרקעות וסלעים שונים.

כל ההמלצות הנכללות בפרסום זה הן בגדר ייעוץ בלבד. על כל מי שפועל לפיהן לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ביצוע כל פעולה על פי ייעוץ זה הינה על אחריות המבצע בלבד.

רוצים לטפל בזה בעצמכם?

בחנות של בית רמות תמצאו מוצרים מתאימים לנושא, ונשמח לייעץ לכם באופן אישי.

טיפול בקרקע טיפול בעצים וצמחים

שאלות? חייגו 053-750-5002 או כתבו לנו בוואטסאפ.