כנימת המנגו הרכה  Coccus mangiferae

מנגו: הפרי הטעים והנחשק מגיע ממשפחה שלא מצטיינת דווקא בשל פירותיה האכילים- משפחת האלתיים, ובה מינים כגון אוג ואלה. המנגו הוא כנראה הבן המפורסם והמוצלח ביותר של המשפחה, מלבד אגוז הקשיו (שכבודו במקומו מונח) ואוג הבורסקאים (ממנו מכינים את התבלין סומק).

מינים נוספים ממשפחת האלתיים אלה א"י, אוג הבורסקאים ואגוז הקשיו.

תסמיני המחלה: כל מי שיתנסה בטיפוח עץ מנגו יגלה במהרה שהוא טומן בחובו צרה לא קטנה: הבעיה מתגלה באביב ומגיעה לשיאה בסתיו (אוקטובר) כאשר העץ כולו מתכסה בכנימות ועוטה גוון שחרחר.
העלים מתכסים בכנימות מגן (בעיקר בחלקו התחתון של העלה), והן מפרישות סוכרים שעליהם מתפתחת פטרייה שחורה דביקה וקשה להסרה הנושרת בסביבת העץ ומתחתיו (“פייחת”).

כנימת המנגו היא בעייתית במיוחד מפני שהיא מפרישה כמות עצומה של טל דבש (בהשוואה לכנימות קמחיות למשל), ולכן הפייחת מתפתחת למימדים קולוסאלים.
רבים מבקשים לטפל בעץ לא דווקא בשל ההשפעה הישירה של נזקי הכנימה (הצהבה ונשירת עלים, פחיתה ביבול וכו’), אלא בשל "הלכלוך האיום "… 

פייחת: פטריה שחורה הניזונה מהפרשות הכנימה. חוסמת פטוסינתזה, גורמת לניוון ואף לתמותת ענפים ומלכלכת את סביבת העץ.

התמודדות עם כנימת המנגו במטעי המנגו: הכנימה Coccus mangiferae היא מזיק שבעת האחרונה הפך לקשה ביותר להתמודדות בעקבות שתי סיבות עיקריות:

1. עליית עמידות הכנימה כנגד חומרי הדברה.
2. איסור השימוש בזרחנים-אורגניים שהיו נפוצים בטיפול בכנימה בחקלאות הקונבנציונלית בארץ.

השימוש בחומרי ההדברה המכילים Imidacloprid  אינו משפיע על דבורים במקרה של המנגו, דווקא הדבורים לא מתלהבות מפריחתו ורוב ההאבקה שלו מתבצעת ע"י חרקים אחרים.

המסר שעלינו להפנים: התחשבות בסביבה היא לא מותרות אלא הכרח!

מידע על הכנימה וההתמודדות מולה

כנימת המנגו הרכה ופייחת

כנימות המנגו מופיעות בד"כ בחלקו התחתון של העלה (מימין), כשהנגיעות קשה הן מתיישבות גם על חלקו העליון (משמאל). 

רקע על הכנימה: כנימת המנגו הופיעה לראשונה ב1948 במטעי המנגו בארץ ומאז התפשטה ונפוצה ברחבי הארץ. כנימת המנגו הרכה משתייכת לקבוצת כנימות המגן- הכנימה מייצרת מעין שריון- מגן לגופה עשוי מכיטין  “שריון” זה מקשה על החדרת חומרי ההדברה לגוף הכנימה ומקשה על הדברתה.
כאשר עץ נגוע בכנימה – נגרמת הופעת “פייחת” שחורה על העלים אשר פוגעת בפוטוסינטזה, באספקת האנרגיה, בנשימה ובמטבוליזם של העץ. העץ נחלש ועליו מצהיבים ועלולים לנשור טרם זמנם.- נגרמת החלשה בתופעת ההטמעה (פוטסינטזה) שבסופה ענפים מתנוונים והעץ מתמוטט ומת 
כבכל החרקים, הכנימה (סוג של חרק) עוברת מספר גלגולים=שלבי התפתחות שונים במהלך חייה, כאשר כל שלב מכונה “דרגה” (דרגת התפתחות). בשלב הראשון, הכנימה מטילה ביצים מתחת למגן. מביצים אלו בוקעת הדרגה הראשונה של הכנימה המכונה “זחלן”. הזחלן הוא בעל יכולת תנועה ותפקידו הוא להתרחק מכנימת האם, למצוא אזור בעלה ממנו הוא יכול להיזון, ולהתמקם בו.
באזור החדש הזחלן מתנשל ועובר לדרגה השניה- הדומה לצורתו הסופית (כמו האמא) רק קטן יותר.
משלב זה השוני היחיד במעבר בין הדרגות הוא רק מבחינת הגודל, כשכל דרגה גדולה מקודמתה. הדרגות הללו נחשבות ל"צעירות" כאשר הדרגה הסופית- ה"בוגרת" היא בעלת כושר רבייה.

בתנאים אופטימליים משך זמן ההתפתחות מביצה לבוגר הוא 40-80 ימים ומשך חיי הבוגרת הוא 2-3.5 חודשים. הכנימה מעמידה סך הכל 3 דורות בשנה. 

הכנימות מתחילות לפשוט על העצים בעונת האביב, אך בעונה זו קצב הרבייה שלהן נמוך יותר וקצב התמותה גבוה מאשר בקיץ, כך שהבעיה מתגברת בחודשי הקיץ (יוני) ומגיעה לשיא בסתיו (אוקטובר- רמות הפייחת הן הגבוהות ביותר בחודש זה)

כיצד לרסס את הכנימה: השלבים הרגישים ביותר לריסוס הם שלב הזחלן והדרגות הצעירות.
יש להתחיל בטיפול כבר מרגע שמזהים את הנגיעות הראשונה

יש להתחיל לבדוק את מצב הכנימות על העץ (ניטור) החל מחודשי האביב (פברואר ואילך), כלומר, להפוך מספר כנימות ולראות אם מתחתן יש זחלנים או ביצים. זה חשוב מפני שטיפול בכנימות בשלב בו הפייחת חמורה והכנימות מתקיימות בכל הדרגות (בוגרות, זחלנים וצעירות במקביל) הוא פחות יעיל .

התפתחות עמידות לחומרי הדברה: ראשית, עלינו לקחת בחשבון שחומרי ההדברה בעלי החומר הפעיל imidacloprid, (חומרי ההדברה מסוג “קונפידור”, “סייפן”, “קודקוד”, “קונפידנס”, “קוהינור”) יעילים רק במינונים גבוהים

נציין כי עמידות שמתפתחת בחרקים כנגד חומרי הדברה אינה מתקיימת לנצח.
כאשר נמנעים משימוש תדיר בחומר ההדברה מסוים- הביולוגיה של החרק חוזרת למצב ההתחלתי, כפי שהיה לפני התפתחות העמידות. כלומר, אם נימנע מחומרי הדברה שהתפתחה כנגדם עמידות, נוכל לחזור ולהשתמש בהם בעתיד. שימוש מושכל בחומרי ההדברה – חובה!

מהם חומרי ההדברה הקיימים כנגד הכנימה?

קיימים שמנים אורגניים שריסוסם מביא לחנק הכנימות ולירידה בנגיעות (“שמן קייצי”, “נים בי” . יש לקחת בחשבון כי שיטת הטיפול בשמן בלבד אינה מביאה ל %100 תמותה אלא מאפשרת הורדת גודל האוכלוסייה.

השמן הורג רק את הכנימות אותן הוא כיסה במלואן ( הוא חונק את מעבר הנשימה) ולכן חשוב להגיע לכיסוי מלא של כל העץ והעלים- גם בחלקם התחתון (בו מצוי ריכוז הכנימות הגבוה ביותר).( מרסס הדף/מוטורי/חשמלי, נמצא כיעיל למדי) יש לבצע ריסוסים עוקבים באופן זהה לאורך העונה.

 נים ביי = שמן מינראלי המבוסס על זרעי עץ הנים ההודי

הטיפול המומלץ ביותר הוא ריסוס של חומרי הדברה בשילוב עם השמנים הנ"ל.
חומרי הדברה נוספים: “פלאש” במינון של 0.3 סמ"ק לליטר (להמתין כחודש לפני אכילת הפרי!)
 

אין לרסס יותר מפעמיים עוקבות את אותו חומר הדברה ויש לשנות את סוג החומר (מנגנון פעולה שונה) על מנת שלא תתפתח עמידות לחומר! לדוגמא: קונפידור, מוספילן ודומיו פועלים באותו מנגנון והחומרים הפעילים בהם משתייכים לקבוצת הכלורוניקוטיניל. פלאש, פועל במנגנון פעולה שונה ולכן יש לבצע אלטרנציה (חילוף) של החומרים הללו לאחר כל שני יישומים.

אין לרסס שמנים בטמפ’ העולה על 28 מעלות צלזסיוס- כלומר, עדיף לרסס לפנות ערב או מוקדם בבוקר.

אין לרסס צמחים בעקה (צמחים סובלים) לכן עדיף לרסס כשרמת הנגיעות במזיק נמוכה יחסית- כאמור, החל מחודשי האביב ואילך, כי ככל שהנגיעות גבוהה יותר- העץ סובל יותר. טיפול בעץ שסובל עלול להחמיר את מצבו.

עצים גזומים היטב החשופים לאור יגיבו טוב יותר לריסוס. חשוב לגזום בזמן- תחילת האביב.

נמלים אוהבות את טל הדבש שמפרישות הכנימות ומסייעות בהגנתן ובהפצתן.( הקפידו לסלקן) 

דרכי טיפול בכנימה

יש לבצע גיזום מוקדם ולאפשר חדירת אור לעץ. חשוב להשקות ולדשן לפי הצורך ולא להניח לעץ לסבול- עץ שסובל יכנס לעכה ויותקף יותר בכנימות ויהפוך מסובך לטפל בו.

יש לשים לב למצב העץ החל מחודשי האביב (פברואר, מרץ) ולרסס בשמנים ובחומרי הדברה במקביל, במצב בו הכנימות הכי פגיעות- כאשר מתחת ל60% מהכנימות קיימים זחלנים ולא ביצים (זה מצריך חיפוש של זחלנים מתחת לגוף הכנימות והתבוננות עם לופה/זכוכית מגדלת).

יש להמשיך לרסס את העץ במרווחים של פעם בשבוע עד עשרה ימים- גם כאן זה גמיש לפי המצב ההתפתחותי של הכנימות! לאחר כל שני טיפולים יש לנקוט בטקטיקה שונה (חומר הדברה בעל מנגנון פעולה שונה- דהיינו: פעם בנים בי,פעם בפלאש ופעם במוספילן/קונפידור)  

חשוב להזכיר! עץ גזום וקומפקטי נח לקטיף ולביצוע פעולות הדברה

הדברה ביולוגית היא אפשרות מוגבלת כרגע, כשהחיפושית המסחרית היחידה שעומדת לרשותנו היא מושית “קריפטולומוס” של חברת ביו בי.
אפשרות זו מוגבלת בשל שפיזורה יכול להיעשות רק בעונת האביב (בקיץ החם המושית לא שורדת)

מושית קריפטולומוס- אמצעי הדברה ביולוגי  

התקווה היא שבעתיד תתפתח טכנולוגיה המשלבת אויבים טבעיים לצורך הדברה ביולוגית ופיתוח של חומרי הדברה בלתי רעילים לאדם. עד אז, כל שנותר הוא לבצע טיפול כמה שיותר מושכל ולמנוע נזקים לאדם ולסביבה.